מרפאת כאבי אגן בהריון

מרפאה ייחודית בניהולו של ד"ר גיל פומפ, שנועדה לתת מענה לנשים הסובלות מסימפיזיוליזיס/כאבים ממפרקי האגן  – מבחינת האבחון והטיפול

"סימפיזיוליזיס" הוא מושג המתאר כאבי אגן שכיחים בהריון הנובעים משינויים במפרקי האגן שנועדו לאפשר לאגן להתרחב לקראת תהליך הלידה.

 

בכשליש מהנשים בהריון התהליך הזה מביא לכאבים במפשעה ובגב התחתון שמפריע בתפקוד היומיומי. במצבים חמורים יותר, קיימת אי יציבות של האגן, מצב המביא למגבלה בהליכה, שכיבה, שינויי תנוחה ועוד.

 

לעיתים קרובות נשים חושבות שהלחץ והכאב האגני הוא חלק רגיל של ההריון ואינן יודעות שזוהי הפרעה ושקיים טיפול בכאבי אגן וצריך לטפל בבעייה.

 

יש מצבים שנעשית אבחנה של "סימפיזיוליזיס" אך לאישה נאמר שאין מה לעשות בעניין חוץ מלנוח ולסבול בשקט, ולחכות שמצב יעבור לאחר הלידה.

 

בשנתיים האחרונות עלתה מאוד המודעות לבעיית כאבי האגן בהריון ולטיפול בכאבי אגן בהריון.

 

קבוצות בפייסבוק של נשים שסובלות מהמצב, תוכניות בוקר שעוסקות בכך, כתבות בעיתוני בריאות. 

 

עם זאת, רוב הנשים שומעות שאין באמת טיפול בסימפיזיוליזיס, חוץ מאקמול/אופטלגין (משיקולי בטיחות של שימוש בתרופות אחרות בהריון), פיזיותרפיה, דיקור סיני, מנוחה והרבה סבלנות.

ד"ר גיל פומפ

רופא נשים מומחה העוסק בהריון בסיכון, הוא גם המפתח של הטיפול התת עורי לסימפיזיוליזיס בהריון ובעל פטנט ישראלי רשום על הטיפול במרפאת כאבי אגן.

הטיפול ניתן עד כה במסגרת מרפאת הריון בסיכון של אחת מקופות החולים, הינו בטוח לשימוש בהריון, קל ופשוט לשימוש ובעיקר – נותן מענה מצויין למצב שעד כה נחשב "ללא טיפול".

המרכז הרפואי הראשון שהקים מרפאה שמרכזת את הטיפול בנשים שסובלות מכאבים קשים בהריון, על פי שיטת ד"ר פומפ.

הזמינות גבוהה. התוצאות מצויינות. השירות נהדר.

סימפיזיוליזיס וכאבים ממפרקי האגן

מוזמנות לקרוא על הטיפול, על כאבי אגן, על החידושים והעדכונים בתחום, וכן לשמוע ממטופלות היו ממש במצב דומה לשלכן ועברו את התהליך.

סימפיזיוליזיס (או כאבי אגן בהריון) נחשב מצב שכיח שעשוי להשבית מפעילות מישהי שעד רגע היתה אישה צעירה ובריאה. ההתבטאות עשויה לנוע מ"סתם כאבים" ועד אי יכולת להזיז את הרגל וצורך במקל הליכה ואף כסא גלגלים.
אז מצד אחד זה מאוד שכיח, ומצד שני זה נחשב מצב שאין לו טיפול פרט לאקמול/אופטלגין, מנוחה בבית, פיזיותרפיה, רפואה משלימה ותקווה שהכאב יעבור לאחר הלידה.
נפלה בחלקי הזכות לפתח טיפול פשוט שמאפשר לטפל בכאב באופן מיידי, בצורה דומה לפעילות של האפידורל בלידה. עברה מעל שנה מאז שהטיפול אושר בהריון וניתן כשיגרה במסגרת אחת מקופות החולים. עשרות נשים, מאות טיפולים.
והנה ההסבר על הבעיה ועל רפואתה.
צפיה מהנה.

https://www.facebook.com/Dr.GilPomp/videos/464642924219734/

מפרק קדמי / מפרק אחורי

בחגורת האגן יש 3 מפרקים – אחד קדמי (סימפיזיס פוביס) ושניים אחוריים (סקרואיליאק ימני/שמאלי).

בטיפול בכאבי אגן כדאי להפריד בין תחושת הכאב לבין מקור הכאב.
קיים מצב שבו הכאב ממוקם במפשעה, והמקור שלו הוא אחד ממפרקי הסקרואיליאק, וכן להיפך, שכאב גב תחתון מגיע מבעיה במפרק הקידמי.
המציאות קצת יותר מורכבת מהחלוקה הזאת, מכיון שישנם גם מצבים שבהם מעורבים יותר ממפרק אחד.

ישנן צורות שונות לאבחן את המפרק הבעייתי – לעיתים התלונות עצמן רומזות על המקור, בדיקה גופנית מדוקדקת, ושימוש באלחוש מדורג.
על פי הבנתי, הדמייה לסוגיה לא מסייעת באבחון המקור. עשויה לעזור בשלילת מצבים רפואיים חוץ אגניים.

ברגע שיש אבחון מדוייק, הרבה יותר קל להתמודד עם כאבי האגן. מטפלים מהדיצפילינות השונות יכולים למקד את הטיפול באיזור הבעייתי (להבדיל מהנטייה הטבעית להתמקד באיזור הכואב), ולא פחות חשוב, אפשר להימנע מאותן פעולות/תנועות שמעמיסות על אותו מפרק בעייתי.

סימפיזיוליזיס הינה בעיה שכיחה סביב ההריון.
מקור הבעיה הינם שינויים במפרקי האגן (הקדמי ושני האחוריים).
אותה בעיה אורטופדית כרונית מתבטאת כהפרעה נוירולוגית.
אם בתחילה היה מפרק ״פצוע״ שמתבטא ככאב מקומי, הרי שעם הזמן נוצרת רגישות מוגברת ועלייה בעוצמת הכאב (״ריגוש״).
התחושות שמתקבלות לא תואמות את הפציעה המקורית מבחינת העוצמה והמיקום שלהן.
כך מקבלים למשל בעיה במפשעה שמתבטאת ככאב בברך ושאר התבטאויות לא סטנדרטיות.

את ההתמודדות האורטופדית – כולם מכירים.
החידוש בטיפול הוא ביכולת לשבור את מעגל הכאב על ידי ניטרול הקצר העיצבי.

כאבי אגן בהריון נובעים (לרוב) מתהליכים דלקתיים במפרק בקדמי (הסימפיזיס פוביס) ובשני המפרקים האחוריים (מפרקי הסקרו-איליאק מימין ומשמאל).

לעיתים מקור הבעייה היא במפרק הקדמי אך הכאב מוקרן ומורגש בגב, בירך, בברך וכדומה.
במילים אחרות, ייתכן מצב שפריקת המפרק הקדמי (להלן ׳סימפיזיוליזיס׳) תתבטא בכאבי גב ולא בכאב מפשעתי.

הדבר נכון גם בכיוון ההפוך – ייתכן מצב שבו כאב מפשעתי מקורו במפרק אחורי, ובעצם למרות שזה נראה ממש כמו סימפיזיוליזיס (פריקת מפרק קדמי) הרי שבעצם זה ״סקרו-איליאק-ליזיס״ {אין באמת מילה כזאת}

למה זה צריך לעניין אותנו בכלל?

יש לזה משמעות בכמה היבטים. אבל כדי לקצר, נסתפק בכך שהטיפול הפיזיותרפי שונה כאשר הבעייה באגן היא קדמית או אחורית.

הופעת ׳קליקים׳ בתנועה רומזת על פריקה של המפרק. זה כמובן בנוסף לכאבים ה״שיגרתיים״ של הסימפיזיוליזיס.

כאן הטיפול הוא שונה, מכיון שלא מדובר רק בתנועתיות יתר המביאה לשחיקה בתוך המפרק, אלא חשד לקרע בקופסית – מנגנון דומה לפריקת כתף.
פרט לשיכוך כאבים יעיל נדרש גם קיבוע נוקשה של האגן ובמקרים נדירים – התערבות אורטופדית ניתוחית.

להבנתי הפריקה יוצרת תהליך שמזין את עצמו – ובשורה התחתונה ההחמרה מהירה יותר מאשר ב׳סתם סימפיזיוליזיס׳
– קיבוע באמצעות חגורת אגן מתאימה הינו הכרחי לבלימת תהליך ההחמרה.

ולבשורות הטובות:
– תגובה יפה לטיפול פיזיותרפי שמייצב את האגן
– שיפור מרשים כשנעשית קשירת אגן בשלב מוקדם
– הקשירה צריכה להיות הדוקה דיה כדי למנוע המשך ״קנאקים״ ובמשך רוב שעות היממה (וכל שעות הפעילות).
– דגש מעולם הפיזיותרפיה:
קשירת האגן צריכה להיעשות רק לאחר שהאגן (על מפרקיו השונים) נמצא במנח המכון.
כלומר- קודם תיקון הקלקול ואחר כך ״הקפאת מצב״.

לרוב כן. לעיתים יש המשך של התלונות גם אחרי הלידה.
לא להתייאש מאפשרות שימשיך לאחר הלידה, מכיון שגם לא שכיח, וגם אפשרויות הטיפול מגוונות ויעילות – חלק מהתרופות שלא ניתן היה לתת בשליש השלישי של ההריון, חוזרות ל״ארגז הכלים״.

שתי התרופות העיקריות שאני משתמש בהן לאחר הלידה הן אדוויל, ו-וולטרן. ניתן גם נורופן, אבל בהנקה פחות מומלץ.
התרופות הנ״ל שייכות לקבוצת ה&אנטי דלקתיות׳ שמטפלות בשורש הבעיה של הדלקת במפרק, ולא רק בכאב.

מכיון שמדובר בחוויה סובייקטיבית של תפישת הכאב על ידי המטופלת, הרי שגם צורת ההקלה היא סובייקטיבית.

כדי ליצור שפה אחידה אני מדרג את חומרת הסימפיזיוליזיס על פי יכולת התפקוד בצורה הבאה:

1- כואב ועושים הכל
2- כואב ומוגבלים בפעילות היומיומית
3- מקל הליכה
4- כסא גלגלים

נגן וידאו